פרצלציה וקדסטר: איך נרשמות חלקות בישראל ומה הקשר לשמאי

מה זו פרצלציה ואיך נרשמות חלקות חדשות בטאבו: קדסטר, גוש וחלקה, הסדר מקרקעין, שלבי התצ"ר ותפקיד השמאי, עם שאלה לדוגמה ופתרון.
צילום אוויר של חלקות חקלאיות לצד שכונה חדשה בישראל, המחשה לפרצלציה ולקדסטר

פרצלציה היא סדרת הפעולות שבה מגרשים שנקבעו בתכנית הופכים לחלקות רשומות בפנקסי המקרקעין, כלומר בטאבו. היא מחברת בין שני עולמות שהשמאי עובד בהם כל יום: התכנון, שקובע מגרשים, והרישום, שקובע חלקות. המאמר מיועד למי שמתכונן לבחינה ביסודות מדידה ומיפוי של מועצת שמאי המקרקעין (17.1.2027), ולכל מי שרוצה להבין איך בנוי הקדסטר בישראל ואיך נרשמת חלקה חדשה.

התשובות בקצרה

  • מה זו פרצלציה? פרצלציה היא סדרת הפעולות שבה מגרשים שנקבעו בתכנית הופכים לחלקות רשומות בפנקסי המקרקעין, כלומר בטאבו. היא הגשר בין התכנון, שקובע מגרשים, לבין הרישום, שקובע חלקות.
  • מה ההבדל בין פרצלציה רצונית לפרצלציה לא רצונית? פרצלציה רצונית היא רישום של תשריט חלוקה שאושר לפי פרק ד’ לחוק התכנון והבנייה, ביוזמת בעלי הקרקע. פרצלציה לא רצונית היא רישום של תכנית איחוד וחלוקה ביוזמת מוסדות התכנון, בלי תלות בהסכמת הבעלים.
  • מה השלבים ברישום פרצלציה? מתחילים בתכנית מאושרת, מודד מכין לפיה תצ”ר, יושב ראש ועדת התכנון חותם עליה, מנהל המרכז למיפוי ישראל מאשר אותה בנוסח “התכנית כשרה לרישום”, ובסוף היא נרשמת בפנקסי המקרקעין.
  • מה זה קדסטר? קדסטר הוא מרשם של חלקות קרקע שנמדדו באופן שיטתי ורשמי, יחד עם המידע הנוגע אליהן. בישראל נתוני הקדסטר מנוהלים במרכז למיפוי ישראל, והזכויות עצמן נרשמות בפנקסי המקרקעין של משרד המשפטים.

מה במאמר:

  1. קדסטר, גוש וחלקה: מושגי היסוד
  2. הסדר מקרקעין: מאיפה הגיעו הגושים והחלקות
  3. פרצלציה צעד אחר צעד
  4. איפה השמאי נכנס לתמונה
  5. שאלה לדוגמה, בסגנון הבחינה
  6. הספר שמכסה את הנושא
  7. שאלות נפוצות

קדסטר, גוש וחלקה: מושגי היסוד

קדסטר הוא מרשם של חלקות קרקע שנמדדו באופן שיטתי ורשמי, יחד עם המידע הנוגע אליהן. בישראל נתוני הקדסטר מנוהלים במרכז למיפוי ישראל, במערכת מידע גאוגרפית שנקראת בנק”ל, בסיס נתונים קדסטרי לאומי. הזכויות עצמן נרשמות בפנקסי המקרקעין של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים.

ארבעה מושגים שחייבים להבחין ביניהם:

  • גוש: שטח מוגדר שמכיל חלקה אחת או יותר, ומהווה יחידה למדידה ולרישום. תקנות המדידות מפנות להגדרה שבפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ”ט-1969.
  • חלקה: “יחידה רצופה של מקרקעין בתוך גוש, למעט רציפות אנכית”, לפי ההגדרה בתקנות המדידות כפי שתוקנו ב-2020.
  • חלקה תלת-ממדית: חלקה שמוגדרת גם בגובה, כהגדרתה בסעיף 14א לחוק המקרקעין. התיקון לתקנות משנת 2020 הוסיף את התמ”ר, תכנית תלת-ממדית לצורכי רישום, שמייצרת חלקות כאלה.
  • מגרש: יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד, לפי סעיף 1 לחוק התכנון והבנייה.

ההבחנה המרכזית: מגרש הוא יחידה תכנונית, וחלקה היא יחידה רישומית. פרצלציה היא הגשר ביניהן.

הסדר מקרקעין: מאיפה הגיעו הגושים והחלקות

בתקופה העות’מאנית נרשמו עסקאות לפי סדר כרונולוגי, בלי מיפוי שיטתי. בתקופת המנדט עבר הרישום לשיטה שבה כל חלקה מקבלת דף משלה, והרישום מבוסס על מדידה ומיפוי. זו שיטת טורנס, והיא עיקר הרישום בישראל גם היום.

הבסיס החוקי הונח בשנת 1928, בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקניין). הפקודה קבעה את שלבי ההסדר: הכרזה על אזור הסדר, מדידת הגושים, הגשת תביעות, פרסום לוח תביעות ולוח זכויות, ולבסוף רישום. לכל גוש ניתן מספר ייחודי, והחלקות בתוכו ממוספרות במספור רץ. ב-1969 פורסמה הפקודה בנוסח חדש, פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ”ט-1969, והיא הבסיס להסדר עד היום.

למה זה חשוב לשמאי? בגלל סעיף 125 לחוק המקרקעין. רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים הוא ראיה חותכת לתוכנו, ואילו רישום לגבי מקרקעין שלא הוסדרו הוא ראיה לכאורה בלבד. כלומר, מעמד ההסדר של הקרקע משפיע על מידת הוודאות של הזכויות שהשמאי מתאר בשומה.

גם תקנות המדידות מבחינות בין המצבים: בפרק ד’ יש סימן נפרד למדידות להסדר מקרקעין (תקנות 40 עד 43) וסימן נפרד למקרקעין לא מוסדרים (תקנות 44 עד 47).

מודד מסמן פינת מגרש בשכונה חדשה, המחשה להכנת תצ"ר ולרישום חלקות בפרצלציה

פרצלציה צעד אחר צעד

מבחינים בין שני סוגים של פרצלציה:

  • פרצלציה רצונית: רישום של תשריט חלוקה שאושר לפי פרק ד’ לחוק התכנון והבנייה, “חלוקה ואיחוד של קרקעות”. היוזמה היא של בעלי הקרקע.
  • פרצלציה לא רצונית: רישום של תכנית איחוד וחלוקה שאושרה לפי סימן ז’ בפרק ג’ לחוק, “חלוקה חדשה”. היוזמה היא של מוסדות התכנון, וההליך אינו תלוי בהסכמת הבעלים. הרישום מתקן את הבעלויות בפנקסים לפי טבלת ההקצאה והאיזון שבתכנית.

חשוב להבחין: איחוד וחלוקה הוא הליך תכנוני שמתנהל במוסדות התכנון. הפרצלציה מתחילה בשלב שבו המגרשים שנקבעו בתכנון הופכים לחלקות רישום. אלה השלבים, לפי תקנות המדידות:

  1. תכנית מאושרת. תכנית או תשריט חלוקה שאושרו וקבעו את המגרשים.
  2. הכנת תצ”ר. מודד מכין תכנית לצורכי רישום על בסיס התכנית המאושרת. תצ”ר כוללת גוש אחד בלבד או חלק ממנו (תקנה 33(א)).
  3. חתימת מוסד התכנון. המנהל יאשר תצ”ר רק אם העתק שלה נושא את חתימת יושב ראש ועדת התכנון, שמאשרת שהיא תואמת תכנית מאושרת. החתימה תקפה שלוש שנים (תקנה 32(ב)).
  4. ביקורת ואישור. התצ”ר מוגשת לביקורת של מנהל המרכז למיפוי ישראל או של מודד מבקר, שרשאי רק להמליץ. היא מאושרת בנוסח “התכנית כשרה לרישום” (תקנה 30).
  5. רישום. התצ”ר המאושרת נרשמת בפנקסי המקרקעין, והחלקות הסופיות הן אלה שמסומנות בה. מאז 2017 פועלת ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין לשכה ארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות.

ומה אם התצ”ר אושרה ולא נרשמה? לפי תקנה 37(ב), תצ”ר שלא נרשמה בתוך שלוש שנים מאישורה מחייבת עדכון.

בשאלות בבחינה כדאי לזהות קודם באיזה שלב נמצא ההליך: תכנית מאושרת בלי תצ”ר, תצ”ר מאושרת שעדיין לא נרשמה, או חלקות חדשות שכבר רשומות. התשובה לשאלה “מה רשום היום בפנקסי המקרקעין” תלויה בשלב, ובכל שלב לפני הרישום הנסח עדיין מציג את החלקות הישנות.

איפה השמאי נכנס לתמונה

לשמאי מקרקעין יש שלוש נקודות מגע עיקריות עם הקדסטר והפרצלציה:

  • טבלת הקצאה ואיזון. בתכנית איחוד וחלוקה שלא בהסכמת הבעלים, הטבלה נערכת ונחתמת בידי שמאי מקרקעין (תקנה 4(א) לתקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה), התשס”ט-2009). התקנות מנחות לרכז, ככל האפשר, את הזכויות של כל בעלים במגרש אחד (תקנה 6), ולהפריד שותפויות במקרקעין ככל הניתן (תקנה 7).
  • זיהוי הנכס. כל שומה מתחילה בזיהוי הנכס לפי גוש וחלקה, ומספרי הגוש והחלקה נדרשים גם להוצאת נסח רישום. כשהפרצלציה עדיין לא נרשמה, הנסח מציג את החלקה הישנה, ואילו התכנית מציגה מגרשים חדשים. השמאי צריך לקשור בין השניים ולתאר את המצב בשומה.
  • משקל הרישום. במקרקעין מוסדרים הרישום הוא ראיה חותכת, ובמקרקעין שלא הוסדרו הוא ראיה לכאורה בלבד (סעיף 125 לחוק המקרקעין).

שאלה לדוגמה, בסגנון הבחינה

חלקה 20 נכללה בתכנית איחוד וחלוקה שאושרה שלא בהסכמת הבעלים. לבעלי החלקה הוקצה בתכנית מגרש 105. התצ”ר שהוכנה לפי התכנית אושרה במרכז למיפוי ישראל ב-1.6.2023, ועד היום לא נרשמה.

  1. האם מגרש 105 הוא חלקה רשומה?
  2. מי ערך את טבלת ההקצאה והאיזון, ומה העיקרון שמנחה את ההקצאה?
  3. מה צריך לקרות לפני שהתצ”ר תוגש לרישום בשנת 2027?

פתרון:

  1. לא. מגרש הוא יחידה תכנונית שנקבעה בתכנית. כל עוד התצ”ר לא נרשמה, בפנקסי המקרקעין רשומה עדיין חלקה 20. רק אחרי הרישום יופיעו החלקות החדשות, כפי שהן מסומנות בתצ”ר המאושרת.
  2. בתכנית שלא בהסכמה, הטבלה נערכת ונחתמת בידי שמאי מקרקעין. ככל האפשר, הזכויות של כל בעלים מרוכזות במגרש אחד, ושותפויות מופרדות.
  3. התצ”ר אושרה ב-1.6.2023, ושלוש השנים הסתיימו ב-1.6.2026. לפי תקנה 37(ב), המודד חייב לעדכן אותה לפני הרישום.

כדאי לתרגל שאלות כאלה גם על מבחנים קודמים של המועצה, לפי השיטה שבמדריך לפתרון מבחנים בשמאות מקרקעין.

הספר שמכסה את הנושא

קדסטר, רשתות בקרה ותקנות המדידות נלמדים כולם במסגרת הבחינה ביסודות מדידה ומיפוי. ספרי הלימוד לקורס מדידה ומיפוי של מכללת אפיק כוללים 12 קבצים, ובהם:

  • מצגת קדסטר
  • תקנות המודדים 2016
  • יסודות מדידה ומיפוי: טופוגרפיה וסוגי מפות
  • מצגת רשתות בקרה ומצגת גופי ייחוס
  • מצגת תחומי פעילות המודד ומכשירי מדידה
  • חזרה מתמטית, ומצגות באזימוטים וצלעונים, בשגיאה ריבועית בינונית, בעקמומיות כדור הארץ, במרחקים במרחב תלת-ממדי ובפוטוגרמטריה

לספרי הלימוד במדידה ומיפוי. הספרים נמכרים במהדורה דיגיטלית, וקישורי ההורדה נשלחים במייל מיד אחרי התשלום. את כל הספרים, לפי סדר הבחינות, אפשר לראות בחנות הספרים של מכללת אפיק. את הצד התכנוני של איחוד וחלוקה מכסה קובץ ייעודי בספרי הלימוד לקורס תכנון ובנייה.

הבחינה ביסודות מדידה ומיפוי תתקיים ב-17.1.2027 בשעה 11:00, וההרשמה לבחינות המוקדמות נסגרת ב-20.12.2026. את כל המועדים ריכזנו בלוח הבחינות המלא של מועד החורף 2027, ואת מקומה של הבחינה במסלול הלימודים כולו מתאר המדריך המקיף לקורסים בשמאות מקרקעין. מי שמעדיף ליווי של מרצים יכול לבדוק את מסלול לימודי שמאות מקרקעין של מכללת אפיק. את הנושא אפשר ללמוד גם בקורס מדידה ומיפוי לאנשי נדל”ן.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין פרצלציה לבין איחוד וחלוקה?

איחוד וחלוקה הוא הליך תכנוני במוסדות התכנון, שקובע מגרשים חדשים. פרצלציה היא השלב שבו המגרשים האלה נרשמים כחלקות בפנקסי המקרקעין.

מה זה תצ”ר?

תכנית לצורכי רישום: תכנית שמכין מודד, שמגדירה גבולות של חלקות ושטחיהן ומשמשת לרישום. היא מאושרת בידי מנהל המרכז למיפוי ישראל.

מה ההבדל בין מגרש לחלקה?

מגרש נקבע בתכנית, וחלקה רשומה בפנקסי המקרקעין. אחרי פרצלציה, המגרשים הופכים לחלקות.

מה ההבדל בין מקרקעין מוסדרים ללא מוסדרים?

מקרקעין מוסדרים עברו הליך הסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין, והרישום לגביהם הוא ראיה חותכת. במקרקעין שלא הוסדרו, הרישום הוא ראיה לכאורה בלבד.

מה קורה לתצ”ר שאושרה ולא נרשמה?

לפי תקנה 37(ב) לתקנות המדידות, תצ”ר שלא נרשמה בתוך שלוש שנים מאישורה מחייבת עדכון. המודד מעדכן אותה לפני שהיא מוגשת לרישום.

מקורות: תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע”ו (2016), באתר נבו, ותיקונן משנת 2020, באתר המרכז למיפוי ישראל; חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969, סעיף 125; חוק התכנון והבנייה, התשכ”ה-1965; תקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה), התשס”ט-2009; הערכים “פרצלציה” ו“קדסטר” בוויקיפדיה. תכולת חומרי הלימוד לפי הקבצים בספר, נכון ל-1.11.2026.

שיתוף

שלחו לנו הודעה

טופס ראשי
יש לי תואר / אני בלימודי תואר
הסכמה לתקנון

מדריך להסבה מקצועית למייל,
מתאים?

טופס ראשי
יש לי תואר / אני בלימודי תואר
הסכמה לתקנון
הצהרת נגישות